אהבה נסתרת

אֲהוּבָה,
יְפַת מַרְאֶה וִיְפַת תוֹאַר,
מִסְתַּתֶּרֶת בְּהֵיכָלָהּ.

וְיֵשׁ לָהּ אוֹהֵב,
שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים בּוֹ,
אֶלָּא הוּא מִסְתַּתֵּר.

אוֹהֵב הַהוּא,
מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה שֶאוֹהֵב אוֹתָהּ,
עוֹבֵר תָּמִיד בְּשַׁעַר בֵּיתָהּ,
נוֹשֵׂא עֵינָיו לְכָל צַד.

הִיא,
יוֹדַעַת שֶׁאוֹהָבָהּ
מְסַבֵּב תָּמִיד
שַׁעַר בֵּיתָהּ.

הִיא פּוֹתַחַת
פֶּתַח קָטָן בְּהֵיכָלָהּ,
וּמְגַלָּה פָּנֶיהָ אֶל אֲהוּבָה.
וּמִיַד חוֹזֶרֶת וּמִתְכַּסָּה.

כָּל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ עִם הָאוֹהֵב,
לא רָאוּ וְלא הִסְתַּכְּלוּ,
רַק הָאוֹהֵב לְבַדּוֹ,
שֶׁמֵּעָיו וְלִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ
הוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ,

וְיוֹדֵעַ שֶׁמִּשׁוּם הָאַהֲבָה,
שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ,
מִתְגַּלָּה אֵלָיו רֶגַע אֶחָד,
לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה אֵלָיו*.

מתוך הספר 'זוהר לעם'