חיסרון אמיתי

לְאָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶיֵּש

יוֹתֵר פַּרְנָסָה מֵאֲחֵרִים,

וַאֲפִילוּ יוֹתֵר דְּבָרִים חֲשוּבִים

מֵהַסְּבִיבָה שֶלּוֹ,

וּמִכּל מָקוֹם יָכוֹל לִהְיוֹת

שֶאֵין לוֹ סִיפּוּק מִזֶּה.

וְזֶה יוֹתֵר מוּרְגָש אֵצֶל נָשִים,

שֶאִם חָסֵר לָהֶן מַשֶּהוּ,

אֲפִילוּ שֶיֵּש לָאִישָה הַרְבֵּה דְּבָרִים

יוֹתֵר מֵהַחֲבֵרוֹת שֶלָּהּ,

אִם הִיא מַרְגֶּשֶת שֶחָסֵר לָהּ,

הִיא אוֹמֶרֶת: "טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי",

וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְנַחֵם מִזֶּה

שֶיֵּש לָהּ יוֹתֵר דְּבָרִים מִשֶּל חַבְרוֹתֶיהָ.

אֶלָּא אִם הַחִיסָרוֹן נוֹגֵעַ לָהּ לְהַלֵּב,

הִיא אוֹמֶרֶת, שֶהִיא מַרְגֶּשֶת

יוֹתֵר אוּמְלָלָה מִכל הָעוֹלָם.

וְהַטַּעַם הוּא, כִּי הָאָדָם

בִּזְמַן שֶמַּרְגִּיש חִיסָרוֹן אֲמִיתִי,

הוּא לא יָכוֹל לְהִתְנַחֵם מִזֶּה

שֶהַדָּבָר הַזֶּה חָסֵר גַּם לְהָרַבִּים.

כִּי הֶרְגֵּש הַיִיסוּרִים,

שֶסוֹבְלִים מֵאִי מִילוּי הָרָצוֹן,

זֶה קוֹבֵעַ,

שֶזֶּה מַה שֶלִּפְעָמִים

יָכוֹל לְהָבִיא אֶת הָאָדָם

לִהְיוֹת מְאַבֵּד עַצְמוֹ לַדַּעַת,

וְרַק זֶה נִקְרָא "חִיסָרוֹן אֲמִיתִי".

כתבי רב"ש