967
אֲנִי לֹא יָכוֹל לְגַלּוֹת מִי אֲנִי שֶהוּא בָּרָא,
אִם אֲנִי לֹא מְגַלֶּה מִי הוּא שֶבָּרָא אוֹתִי.
עָמְדָה אוֹת א' וְלֹא נִכְנְסָה לְפָנָיו. אָמַר לָה הקב"ה: "אַָלֶף אָלֶף, לָמָּה אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְפָנַי כִּשְאַר כֹּל הָאוֹתִיוֹת?"
אָמְרָה לְפָנָיו: "רִיבּוֹן הָעוֹלָם, כִּי רָאִיתִי שֶכֹּל הָאוֹתִיוֹת יָצְאוּ מִלְּפָנֶיךָ בְּלִי תּוֹעֶלֶת, וּמַה אֶעֱשֶׂה שָם אֲנִי.
וְעוֹד, כִּי כְּבָר נָתַתָּ לָאוֹת ב' אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, וְאֵין רָאוּי לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶיַּעֲבִיר אֶת הַמַּתָּנָה שֶנָּתַן לְעַבְדוֹ, וְלָתֵת אוֹתָהּ לְאַחֵר."
אָמַר לָהּ הקב"ה: "אָלֶף אָלֶף, אַף עַל פִּי שְבָּאוֹת ב' נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתְּ תִּהְיִי רֹאש לְכֹל הָאוֹתִיוֹת,
אֵין בִּי יִחוּד אֶלָּא בָּך, בָּך יַתְחִילוּ כֹּל הַחֶשְבּוֹנוֹת, וְכֹל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָעוֹלָם. וְכֹל הַיִּחוּד אֵינוֹ אֶלָּא בָּאוֹת א'."
